טרגימנל נאורלגיה היא מחלה שבה ישנם כאבים עזים בפיזור העצב התחושתי של הפנים – העצב הטרג׳ימנלי.
מהי בעצם נאורלגיה – נאורלגיה היא סוג של כאב שנגרם מפעילות לא תקינה של העצב עצמו להבדיל מכאבים אחרים שאנו מכירים שנגרמים מתהליכים המתרחשים באיזור האיבר המעוצבב עצמו. טרג׳מינל נאורלגיה היא אחת הנפוצות מקבוצת התסמונות העצביות המוכרות לנו אך לכל הדעות מהווה את אחת הנוראיות מהן.
טריג׳מינל נאורלגיה מתייצגת לרוב בעשור הרביעי חמישי לחיים , היא נפוצה יותר בנשים ומתבטאת בד"כ באופן חד צידי. הכאב יכול להגיע בכל חלקי הפנים והחלק הקדמי של הקרקפת אך לרוב יופיע באזור הלחי והלסת. ישנם גם צירופים של שני איזורים בעיקר לחי ולסת. הכאב בטריג׳מנל נאורלגיה כמו בהרבה מהנאורלגיות האחרות הוא כאב התקפי שמרגיש כמו זרם חשמלי, או שריפה. ההתקפים עלולים להתחיל בעטיים של גירויים שונים שהנפוצים מבינהם הם דיבור, לעיסה, ציחצוח שיניים, שתיית מים קרים או חמים, או אפילו ממשב רוח קר או חם. הרבה פעמים כאבים של טריג׳מנל נאורלגיה מפורשים בטעות ככאבי שיניים , כך שהרבה מהטופלים עוברים עקירות שיניים לפני שמגיעם לאבחנה.
הגורם למחלה הינו כאמור פגיעה בתפקוד התקין של העצב הטריג׳ימנלי. מסתבר, כי עם השנים, כמו שישנה צניחה של איברים אחרים בגוף, גם העורקים של המוח עלולים לצנוח מטה מהמיקום הרגיל שלהם . לעיתים עורק ש“צנח“ מטה, יגע במוצא העצב הטריג׳מינלי. הפעימות העורקיות גורמות להפעלה בלתי תקינה של העצב. המחלה תתיצג בד"כ בכאב התקפי אם כי ישנם מצגים נוספים כגון כאב קבוע עם החמרה התקפית או כאב התקפי בלווי ירידה קבועה בתחושה.
הראשון שבד"כ מאבחן את המחלה הוא רופא המשפחה או הנוירולוג , הטיפול הראשוני במחלה הינו תרופתי. הטיפול מאתגר וקשה וכדאי לוודא שיעשה ע"י נוירולוג מומחה או רופא משפחה מנוסה. אחד מהמרכיבים החשובים בטיפול הוא המעקב אחר איכות הטיפול. לא מעט פעמים צריך לערוך שינויי מינון או שינויי תרופה עד שמוצאים את הטיפול המתאים ביותר . עבור החולה. בנוסף, תסמונת הכאב עלולה להיות ביטוי ראשוני למחלות נוירולוגיות אחרות, במיוחד בנשים. כל הופעה בגיל צעיר מארבעים מחייבת בירור נוירולוגי מקיף לשלילת מחלה דה מיאלינטיבית.
כאשר הטיפול התרופתי אינו מצליח להביא להקלה משמעותית בכאב ( כ – 10-30% מהמקרים ), או כאשר המטופל אינו מסתגל לתופעות הלוואי של הטיפול התרופתי, פונים לאופציה הכירורגית. מטופלים רבים שואלים אותי איך יודעים שהגיע הזמן לניתוח. ככלל אצבע, לרוב, המטופל מגיע להבנה כי הכאב שלו הוא בלתי נסבל ופוגע משמעותית באיכות החיים. האפשרויות לטיפול במחלה הן : ניתוח מיקרוכירורגי, פגיעה מכנית או כימית בעצב, רדיוכירורגיה.
בניתוח נבצע פתיחה של הגולגולת באזור שמאחורי האוזן בצד הכאבים. בעזרת מיקרוסקופ מזהים את האזור של אותו עורק שפועם על מוצא העצב. בטכניקות מיקרוכירורגיות מפרידים את העורק מהעצב. בשלב הבא, נניח חתיכת שריר/שומן של החולה או חומר סינטתי שיצרו חיץ בין העורק הפוגע לבין העצב הטריג׳מינלי. בשלב הבא נבצע סקירה סביב מוצא העצב הטריג׳מינלי בעזרת אנדוסקופ (סיב אופטי עדין אשר מאפשר התסכלות בחללים זעירים בזוויות שונות) על מנת לוודא כי לא נמצא כלי דם נוסף שבא במגע עם העצב. כאמור סיכויי ההצלחה מאוד גבוהים בניתוח. יעילות ניתוח בהפחתת כאב משמעותית היא 70-90% לעשר שנים.
בפגיעה מכנית או כימית בעצב, נפגע בקשרית העצב (המקום בו מתרכזים כל סיבי העצבים טרם כניסתם לגזע המוח). הפגיעה תעשה לרוב על ידי העברת גלי רדיו לתוך העצב, הזרקת אלכוהול, או חימום. המטרה בטיפולים מסוג זה היא אחת, לפגוע בתפוד התקין של העצב ובכך להפחית בעוצמת הכאב. היעילות של הטיפולים האלו לטווח הארוך היא יחסית נמוכה ועומדת על 50% לטווח של שנתיים.
ברדיוכירורגיה, משתמשים בקרינה בעוצמה גבוה וממוקדת לגנגליון של העצב הטריג׳מינלי על מנת לפגוע בתפקוד התקין של העצב.
יתרונו הברור של ניתוח הוא ביעילותו לאורך זמן.
הסיבוכים נובעים מהקרבה לעצבי הגולגולת האחרים כשהנפוצים בינהם הם ירידה בתחושת הפנים, חולשת שרירי הפנים, הפרעה בשיווי משקל או שמיעה, כאבי ראש כרוניים. כאשר הניתוח מבוצע על ידי מנתח שמתמחה בניתוחי בסיס גולגולת, הסיכונים הנ״ל אינם נפוצים. יתרונות הטיפול המכני או כימי כמו גם הקרינתי, הוא בהיותם פחות פולשניים. חסרונם ביעילות נמוכה משמעותית מטיפול ניתוחי. כמו כן, הפרעות תחושה בפנים נפוצות יותר בטיפולים אלו.
