גידולי מח

גידולי מח במבוגרים

גידולי מח מהווים כ-1.5% מכלל המחלות הגידוליות. אבחנת גידול מוחי נעשית באמצעות בדיקות דימות מוחיות, CT או MRI. לעתים גידולים מוחיים מאובחנים באופן מקרי, כאשר בדיקת הדימות המוחית מתבצעת מסיבה אשר אינה קשורה ישירות להימצאות הגידול. במקרים אחרים האבחנה נעשית בעקבות הופעת סימפטומים הנגרמים ישירות ע"י הגידול המוחי: כאבי ראש, בחילות, הקאות, הפרעות בראיה, חולשת פלג גוף, הפרעות בשיווי המשקל, פרכוסים ועוד. על פי רוב לאחר האבחנה הראשונית יופנו הסובלים מגידול מוחי להערכה נוירוכירורגית לשם קבלת החלטה משותפת בנוגע לטיפול המתאים ביותר.

סוגי הגידולים המוחיים

בקרב מבוגרים רוב גידולי המח הינם גידולים משניים, כלומר גידולים הנובעים מפיזור גרורתי של מחלה גידולית ראשונית אשר מקורה באיבר אחר בגוף: ריאות, שד, כליות, מעיים, ערמונית, עור ועוד. בחלק מהמקרים יאובחנו גידולים משניים בקרב מטופלים עם מחלה גידולית ידועה, ובחלק אחר יאובחן המקור לראשונה רק בעקבות זיהוי הגידול המוחי המשני.

מבין גידולי המח הראשוניים במבוגרים השכיח ביותר הינו גידול מסוג מנינגיומה. מקורו של גידול זה הינו בקרומי המח והוא מאובחן בשכיחות מוגברת בקרב מטופלים אשר נחשפו בעבר לקרינה מסוגים שונים, כגון יוצאי צפון-אפריקה אשר טופלו בילדותם בקרינה לעור הקרקפת עקב מחלת הגזזת. עם זאת, חלק ניכר מגידולים אלו מאובחן גם בקרב מטופלים אשר לא נחשפו לקרינה מעולם. ברוב המקרים גידולים מסוג מנינגיומה הינם שפירים באופיים, אך ישנם מקרים פחות שכיחים בהם גידולים אלו יהיו ממאירים. 

גידול מוחי ראשוני נוסף השכיח בקרב מבוגרים הוא גידול מסוג גליומה, אשר מקורו בתאי התמיכה של מערכת העצבים המרכזית. גידולים אלו נחלקים למספר תתי-סוגים בהתאם לתא המקור, מאפיינים מולקולריים שונים ובהתאם לדרגת ממאירותם. לא ידועים גורמים סביבתיים המעלים את הסיכון ללקות בגידולים מסוג אלה, אם כי קיימות מספר תסמונות גנטיות הכרוכות בשכיחות מוגברת של גידולים מסוג גליומה.

הטיפול הניתוחי בגידולים מוחיים

להתערבות נוירוכירורגית חלק חשוב ולעתים מכריע בטיפול בגידולי מח. כאשר מדובר בגידול מסוג מנינגיומה הכרוך בהתוויה להתערבות ניתוחית (עקב מיקום הגידול, מימדיו, קצב צמיחתו ועוד), על פי רוב ניתן להשיג ריפוי בעקבות כריתה מלאה של הגידול ללא צורך בטיפולים נוספים. עם זאת, בחלק מהמקרים תזוהה צמיחה מחודשת של הגידול אשר עשויה להצריך התערבות ניתוחית חוזרת בעתיד.

חלק ניכר מהגידולים המוחיים המשניים ניתנים להסרה באמצעות התערבות ניתוחית. ההחלטה על הצורך בהתערבות מסוג זה תתקבל בעיקר בהתאם למימדי הגידול, מיקומו, המצב התפקודי וסטטוס המחלה הגידולית הראשונית.  

הטיפול הניתוחי בגידולים מסוג גליומה משתנה, והוא תלוי בעיקר במימדי הגידול, מיקומו ודרגת ממאירותו. כיוון שמקור גידולים אלו ברקמת המח עצמה, על פי רוב לא תהיה הפרדה ברורה בינם לבין רקמת המח התקינה הסמוכה. בחלק המקרים מאפייני הגידול מאפשרים כריתה מירבית, ובחלק אחר מטרת הניתוח תהיה השגת כריתה חלקית או אף נטילת ביופסיה מהגידול בלבד. בגידולים מסוג זה הטיפול הניתוחי מהווה על פי רוב רק את השלב הראשון בטיפול הכולל אשר מאפייניו יקבעו לאחר ביצוע הניתוח וקבלת האבחנה הפתולוגית.

טיפולים נוספים בגידולים מוחיים

פרט להתערבות ניתוחית קיימות מספר אפשרויות נוספות לטיפול בגידולים מוחיים. טיפול קרינתי מהווה נדבך חשוב בטיפול בחלק ניכר מהגידולים המוחיים, בעיקר בגידולים המשניים ובגליומות מסוגים שונים. טיפול קרינתי עשוי להוות חלק גם בטיפול במנינגיומות, בין אם כקו ראשון או כקו שני במקרה של צמיחה מחודשת של הגידול. תכנית הטיפול הקרינתי בגידולים מוחיים צפויה לכלול הקרנה ממוקדת בודדת/הקרנה במספר מנות מצומצם או טיפול קרינתי יומי במשך מספר שבועות. החלק במח אשר יוגדר כמטרת הטיפול הקרינתי עשוי לכלול את איזור הגידול בלבד או איזורים נרחבים יותר, כתלות בסוג הגידול, מימדיו וקיומם של נגעים מוחיים נוספים.

כימותרפיה מהווה אפשרות נוספת לטיפול בגידולים מוחיים. על פי רוב מדובר בטבליות הנלקחות אחת ליממה ואינן מחייבות הגעה תכופה לביה"ח. תופעות הלוואי בהן כרוך טיפול שכזה הינן פחותות בעוצמתן ובהיקפן ביחס לטיפולים כימותרפיים אחרים הניתנים בעירוי. הטיפול הכימותרפי עשוי להינתן במקביל לטיפול הקרינתי, ובמקרים שכאלה צפוי להימשך מספר חודשים נוספים לאחר תום שלב ההקרנות. טיפול כימותרפי בגידולי מח משניים צפוי להיות שונה והוא תלוי בגידול הראשוני ובפיזור המחלה בשאר חלקי הגוף. 

ביופסיה סטראוטקטית בניווט ממוחשב  

בשנים האחרונות חלה התקדמות מהירה ומשמעותית בהבנתנו את סוגי הגידולים ברמה המולקולרית. אבחנה של ההרכב המולקולרי תשפיע לעיתים על תכנון הטיפול הן הניתוחי והן הטיפול המשלים ( קרינה וכמוטרפיה ). התקדמות דומה התרחשה במקביל גם בתחום דימות המוח.  עם זאת לעיתים קשה לקבוע את טיבו של התהליך רק על פי הנתונים המקדימים ( התייצגות קלינית ודימות ). משתי סיבות עקריות אלו, לעיתים נשתמש בכלי הביופסיה הסטראוטקטית לשם השלמת התמונה ותכנון מיטבי של אסטרטגיה טיפולית עבור המטופל.

בביופסיה סטראוטקית מנווטת מחשב, אין צורך לבצע פתיחה גדולה של הגולגולת. במקום זאת, כמו במערכת ניווט לווינית המשמשת את כולנו ביום יום , נשתמש בדימות הקיימת (CT או MRI) כמפה, מצלמות אנפרה אדום ישמשו אותנו בתפקיד הלווין. לאחר כל ההכנות נרשום את תווי פניו של המטופל אל מערכת הניווט הממוחשב על מנת להתאים את המציאות אל המפה. לאחר מכן נשתמש במחט ביופסיה שקוטרה כשני מילימטרים אותה נחדיר דרך נקב זעיר שיקדח בגוגלולת. כיוון ההחדרה של המחט כמו גם עומקה יקבע על בסיס מערכת הניווט הממוחשבת. התהליך קצר מאוד ואורך לרוב כרבע שעה. ברוב המקרים לאחר התאוששות של 6-8 שעות ובדיקת דימות לביקורת, רוב המטופלים יוכלו להתשחרר לביתם. כעבור כעשרה ימים, לאחר קבלת תוצאות הביופסיה המטופל יפגש עם האונקולוג שיכול להתוות את תוכנית הטיפול.