גידולי חוט שדרה

pic10

רקע

עמוד השדרה שלנו מורכב מ – 34 חוליות המחולקות ל – 4 מקטעים שוניםהמקטע הצווארי, המקטע הגבי, המקטע המותני והמקטע הסקראלי. ישנו מקטע נוסף שנקרא קוקסיס שהינו שייר גרמי של זנב קדום. עמוד השדרה בנוי בצורת ״S״ . מבנה זה מקנה לעמוד השדרה יציבות ויכולת נשיאת משקלים גבוהה. בין החוליות ישנם דיסקים שמכילים חומר ג׳לטיני שנועד לסיכוך ושיכוך זעזועים. החוליות מורכבות מגופי חוליות וקשתות שיוצרות תעלה שדרתית שרצה לכל אורך עמוד השדרה . יציבות עמוד השדרה נובעת הן ע"י המפרקים שבין החוליות (הדיסקים הבין חולייתיים, המפרקים בין הקשתות של החוליות) והן ע"י רצועות ושרירים שנמצאים לצידו ומאחורי עמוד השדרה.

בתוך התעלה של עמוד השדרה עובר חוט השדרה שאורכו כמטר באדם מבוגר וקוטרו כ – 12 ממ. חוט השדרה מתחיל מקצהו של גזע המוח, במוצא של התחתון של הגולגולת ועד גובה החוליה המותנית  L1-L2  בבן אדם בוגר. חוט השדרה הינו חלק בלתי נפרד ממערכת העצבים המרכזית. חוט השדרה צף בתוך נוזל מוחי שדרתי, ממש כמו המוח.

מחוט השדרה יוצאים 31 זוגות של עצבים ספינליים כאשר העצבים יוצאים דרך נקבים בצידי עמוד השדרה, מתקבצים ביחד במארגים של עצבים שהולכים לכיוון גפהאו לכיוון אברים אחרים באזור החזה והבטן.

חוט השידרהבנוי ממסלולים שעולים ויורדים. מסלולים אלו הינם למעשה שלוחות של תאי עצב הנקראות אקסונים. המסלולים העולים הם מסלולים תחושתיים המעבירים מידע מאיברי הגוף אל כיוון המוח. המסלולים היורדים הינם מסלולים המפעילים תנועה של אברי הגוף ומעבירים למעשה פקודות מהמוח.  

התייצגות קלינית

כאשר צומח גידול באזור של חוט השדרה , לחץ שמפעיל הגידול על חוט השדרה יכול לגרום לחולשה של גפיים להפרעות תחושה ולכאבי גב שיופיעו בעיקר בלילה כשהגוף במנוחה וזה להבדיל מכאבים של מחלות ניוניות של עמוד השדרה שמתחילים דווקא כשאנחנו מתחילים תנועה.  

גידולים של חוט השדרה יכולים להופיע במספר מדורים כאשר המיקום של הגידול נותן לנו רמז מה סוג הגידול שלפנינו. גידולים שצומחים סביב קרום הדורה שעוטף את חוט השדרה או מהחוליות של עמוד השדרה הינם לרוב גרורות המגיעות מסרטן ממאיר במיקום אחר בגוף. גידולים שצומחים בין קרום הדורה לחוט השדרה עצמו הם לרוב מנינגיומות או נוירונימות שהינם גידולים שפירים. גידולים שצומחים בתוך החוט הינם גידולים ראשוניים של מערכת העצבים, לרוב אפנדימומה או אסטרוציטומה. סוג הגידול יקבע גם את אסטרטגיית הטיפול. גידול כמו מנינגיומה יצריך לדוגמא, כריתה ניתוחית ובזאת לרוב יסתיים הטיפול. גידול כמו אפנדימומה מסוג מסויים, הצומח בתוך חוט השדרה עלול להצריך טיפול אונקולוגי משלים בצורת טיפול קרינתי.

על מנת להגיע אל גידול שגדל בחוט השדרה או סביב לו יש לפתוח מסדרון ניתוחי אל תוך תעלת השדרה. הגישה הנפוצה היא אחורית. בגישה זו החולה שוכב על הבטן, חתך באיזור קו האמצע מאפשר חשיפת השרירים שמייצבים את קשתות החוליות. פתיחת הקשתות מאפשרת גישה אל תעלת השדרה וחוט השדרה. לעיתים כאשר ישנה פתיחה של מספר קשתות במספר גבהים ברצף, נוצרת בעיה של חוסר יציבות של עמוד השדרה (ראה מעלה, מרכיבים התורמים ליציבות עמוד השדרה). לעיתים נדרש אפילו קיבוע על ידי ברגים ומוטות על מנת לספק יציבות לעמוד השדרה לאחר סיום כריתת הגידול.

גישה זעיר פולשנית אל חוט השדרה

על מנת להמנע מבעית יציבות של עמוד השדרה כמתואר לעיל ומקיבועים מיותרים אנו נוהגים לבצע גישה שנקראת המילמנקטומיה. זוהי גישה פולשנית שבה אנחנו עושים חתך בקו האמצע, חושפים את חציין של קשתות החוליות בגובה הרצוי.  בצד הנגדי לניתוח נשמרים כל השרירים שמחזקים את החוליות יחד כך שיציבות עמוד השדרה נשמרת בצורה טובה יותר בהשוואה לגישה הקונוונציונלית הדו צדדית. הגישה הזעיר פולשנית מאפשרת חשיפה מיטבית של חוט השדרה ללא פגיעה ביציבות. הגישה הזעיר פולשנית אינה מצריכה קיבועים מיותרים עם ברגים ומוטות, מה שמפחית את זמן הניתוח וסיבוכים שיכולים להיווצר כתוצאה מאותם קיבועים

ניטור אלקטרופיזיולוגי

ניתוחים לכריתת גידולים מחוט השדרה מתבצעים תחת ניטור אלקטרופזיולגי. הניטור נעשה ע"י העברת זרם חשמלי מאזור הקרקפת אל קליפת המוח שבתורה מעבירה את הזרם החשמלי מהמןוח אל חוט הדרה  ואל הגפיים. השרירים ברגליים או בידיים מחוברים לאלקטרודות כך שנוצר מעגל סגור מהקרקפת עד השרירים שמעוצבבים ע"י אותם עצבים היוצאים מחוט השדרה. המנטר מקבל את כל המידע באופן רציף במהלך הניתוח כך שאם אנחנו מתקרבים לאזור קריטי  שלא מאפשר כריתה, נקבל חיווי על כך.  

סיבוכים העיקרים

לעיתים, לאחר כריתה של גידול מחוט השדרה, עלולה להיווצר החמרה נוירולוגית שהיא בד"כ זמנית. זאת בשל בצקת בחוט השדרה לאחר הכריתה, פגיעה ביציבות של עמוד השדרה אם כי נמוכה בהרבה מהמקובל בלמניקטומיה דו צדדית. לעיתים סובלים המטופלים מכאבי גב , כאבים רדיקולרים שהם כאבים המקרינים בגובה הניתוח. לפעמים נדרש טיפול באותם כאבים בתרופות מיוחדות. לאחר ניתוחים מסוג זה עלולה להיות דליפה של נוזל שדרתי שעלולה להצריך ניתוח נוסף לתיקון או זיהום שיצריך טיפול אנטיביוטי ממושך. לאחר ניתוחים כאלה בד"כ המטופלים נזקקים לתקופה של שיקום שבו בד"כ מתרכזים בלתת את כל הכלים על מנת לשוב ולתפקד כמו שהם היו לפני הניתוח ואולי אפילו טוב יותר.

סה"כ מדובר ניתוחים זעיר פולשניים עם תוצאות כריתה מלאה טובות בד בבד עם פרופיל סיכונים נמוך מהמקובל.

Powered by: Alef Solutions | א. פתרונות